"הרעב" לספרים

בארץ מתפרסמים בין 6000 ל 7000 כותרים בעברית מידי שנה וזאת מלבד עיתונים, ירחונים וחומר כתוב אחר. פחות מ 5% מחומרים אלה מונגשים לעיוורים לקויי ראייה, דיסלקטים ובעלי לקויות אחרות הזקוקים להנגשה אחרת מ HARD COPY על ידי ספריות העיוורים כאשר הטכנולוגיה כיום מאפשרת להגיע ל 100% הנגשה בעלויות ומאמץ אפסיים ביחס למה שמושקע היום בהנגשת ה 5%.

בהיותי אב לשני בוגרים עיוורים (בני 22 שסיימו שנה שנייה של שירות לאומי והחלו לימודים אקדמאיים) נחשפנו כהורים לחוסרים וקשיים מסוגים שונים לאורך השנים. אחד מהם הוא הנגישות לחומר כתוב, קרי ספרי לימוד, ספרי קריאה, עיתוניים, עיתוני ילדים. בהיותי איש טכני ובהכירי את ההתפתחות הטכנולוגית והאפשרויות הקיימות, חוסר נגישות זה לא היה מובן לי.

החלטתי לנסות לשנות את המצב העגום בו תלמידים הולכים לבית הספר כאשר לא כל הספרים ברשותם, סטודנטים צריכים להעזר במקריאים כדי להנגיש להם את החומר, עיתונים, במעט שהם מונגשים הופכים ללא רלוונטים ולספר כמו ארי פוטר צריך לחכות שנה עד שיונגש וספרים שאינם בסט סלריים אינם מונגשים כלל שלא לדבר על ספרי עיון.

לפני שנה וחצי התחלתי במיזם "הספרייה האלקטרונית לאנשים עיוורים, לקויי ראייה ודיסלקטים". לפני כחצי שנה חבר המיזם לעמותת "אופק לילדנו" ומאז הוא פועל תחת חסותו.

במאמר זה ברצוני לשתף אתכם בידע שצברתי במהלך תקופה זו ולהציג את הפתרון הפשוט והקל ל"רעב" לספרים.

התפתחות הנגשת חומר כתוב בהתאם ללקויות השונות

תחילת הדרך בהנגשה – טרום עידן המחשב

לעיוורים - מכונת הברייל

מכונת הברייל הישנה והטובה היתה האמצעי הראשון המשמעותי בעזרתו הנגישו חומר כתוב לעיוורים. קלדניות אשר למדו את שפת הברייל ישבו והעתיקו ספרים ישר לברייל. בדרך זו כמובן לא ניתן לשכפל את הספרים וכדי לייצר עותק נוסף מאותו ספר היה צריך להקלידו מחדש. לא רבים יודעים אבל ספרי הברייל גדולים , מסורבלים וכתב הברייל נשחק עם הזמן עד שהוא הופך ללא קריא.

מכונת ברייל וספר ברייל

מכונה זו עדין משמשת את התלמידים בכיתות הנמוכות ולצערנו בשנים האחרונות גם בכיתות הגבוהות עקב הקפאת הצטיידות תלמידים בערכות מחשב. מורות תומכות או הורים עדין מנגישים בעזרתה חומר כתוב שיש להנגישו בזמן קצר או חומר מתוך ספרים שלא הונגשו לתלמידים.

לקויי ראייה – עזרים אופטיים

מכונת הכתיבה יכלו להדפיס אך ורק בגודל פונט אחיד וקטן כך שהאמצעי היחיד שעמד לרשות לקויי הראייה במידה ולא רצו ללמוד ברייל היו העזרים האופטיים כגון זכוכית המגדלת, טלסקופים.

עזרים אופטיים

זכוכית המגדלת ממשיכה לשמש אף היום אך היא מוגבלת מאד ביכולת ההגדלה ומעייפת מאד את המשתמשים בה.

הקלטות אנושיות – לעיוורים ולקויי ראייה

הקלטה של ספרים או כל חומר כתוב אחר על ידי קריינים מקצועיים ובאולפני הקלטה.

החסרונות: הקלטה אנושית אורכת זמן רב ויקרה, כרוכה בעלויות של קריינים, אולפנים, טכנאי קול ועוד. עלות ממוצעת להקלטת ספר נעה בין 10,000 ל 15,000 ₪. חסרון נוסף משמעותי הוא ההתמצאות והניווט בתוך הספר.

אמצעי זה הפך להיות בשנים האחרונות לאמצעי העיקרי בו מנגישה הספריה המרכזית לעיוורים בנתניה ועמותת על"ה את ספריהם המונגשים.

המדיה בה מספקים את הספרים השתכללה והיום הם נשלחים על גבי CD. (נחזור לצורת הנגשה זו בהמשך).

הנגשה בתחילת עידן המחשב – טרום עידן ה PC

לעיוורים - מדפסת הברייל הפרטית והתעשייתית

תחילת עידן המחשב יחד עם פיתוח מדפסות הברייל התעשייתיות והפרטיות הביא לשיפור מאד משמעותי ביכולת ההנגשה. מעתה ניתן היה להפיק כמה עותקים מאותו הספר בקלות רבה.

שתי מכשלות עדין עמדו בפני הנגשה מסיבית והם: הצורך בקבלת אישור מבעלי זכויות היוצרים וכמובן הקלדה של ספר שעורכת זמן רב.

מדפסות הברייל הפרטיות – הקטנות אפשרו (במידה והיו זמינות) למורות התומכות ולהורים להקליד את החומר הכתוב בצורה מאד נוחה אבל עדין נדרשה עבודה רבה בהקלדה.

מדפסות ברייל

לקויי ראייה

הדפסה באותיות גדולות

תחילת עידן המחשב אפשר הדפסה באותיות גדולות. עדין עמדו שתי מכשלות בהנגשה והן: זכויות היוצרים וההקלדה עתירת העבודה.

טלויזיה במעגל סגור – טמ"ס

מצלמה המציגה במעגל סגור את הטקסט מ HARD COPY על מסך, מאפשר הגדלה של הטקסט ושינויי קונטרסט במידה מסויימת, כלומר צבע דפוס וצבע רקע.

ישנם טמ"סים גדולים ומסורבלים וישנם קטנים ונייחים.

הטמ"סים אכן מאפשרים לגשת ל HARD COPY אך ההתמצאות והניווט בתוך המסמך קשה ומעייף וכן מגוון אפשרויות ההגדלה והקונטרסט מצומצמים ולא ניתן לשנות את סוג הפונט.

טמ"סים

הנגשה בעידן ה PC

לעיוורים – תוכנת קורא מסך, צג ברייל ומנוע קולי (TTS)

תוכנת קורא המסך - (השניים המקובלים בארץ הםJAWS ו COBRA) היא התוכנה המאפשרת לשלוף את האינפורמציה המוצגת על המסך ולהציג אותה בברייל או בעזרת מנוע קולי.

התוכנה מאפשרת לנווט בתוך תפריטי המחשב ומנהל הקבצים, מאפשרת לגלוש באינטרנט, לשלוח מיילים, לצוטט ועוד אפשרויות רבות והכל בתנאי שהאינפורמציה היא טקסטואלית (לא תמונה) והתוכנה יכולה לשלוף אותה.

אינפורמציה שכתובה שלא לפי כללי הנגישות לא תוצג למשתמש.

צג הברייל – מתחבר למחשב בחיבורUSB ומאפשר להציג את האינפורמציה המוזנת על ידי תוכנת קורא המסך באותיות ברייל אשר משתנות (פינים שעולים ויורדים) בהתאם למקום בו נמצאים על המסך. (בתמונה ניתן לראות את יד שמאל מונחת על צג הברייל)

צגי ברייל

מנוע קולי – TEXT TO SPEECH השניים הנפוצים בארץ מוכרים בשמות "קולן" (משווק על ידי תשר געש) ו"אהרון" (המשווק על ידי LETSTALK). ומאפשר להשמיע את האינפורמציה המוזנת על ידי תוכנת קורא המסך על ידי זיהוי מילים או הברות ומשמיע אותם במה שנכנה "קול מכונה" להבדיל מהקלטה אנושית.

ניתן לשלב את המנוע הקולי וצג הברייל ביחד או בנפרד מצג הברייל בהתאם להעדפות המשתמש

המנוע הקולי משמש גם את לקויי הראייה וגם את הדיסלקטים (מה שמסביר את הכללת הדיסלקטים ובעלי לקויות אחרות במאמר זה.

בארץ דיסלקטים כמעט ולא עושים שימוש במנוע קולי בגלל חוסר מודעות ועלות גבוהה. בארה"ב הדיסלקטים מרבים להשתמש במנוע קולי.

כאן המקום לציין שהמנוע הקולי בעברית הינו באיכות ירודה מהמנוע באנגלית וזה נובע ממורכבות השפה העברית וריבוי מילים הנכתבות בצורה זהה אך נהגות ובעלות משמעות שונה כמו: אם (אמא), אם (IF) או עם (PEOPLE) עם (WITH).

למרות זאת המנוע הקולי הופך להיות מאד יעיל כאשר מתרגלים אליו ומאד פופולרי כצורת הנגשה בייחוד בקרב מתעוורים מבוגרים שנמנעים ללמוד את סימני הברייל.

אחת ההשלכות המאד משמעותיות הנובע מהשימוש המוגבר בהקלטות אנושיות ומנוע דיבור הוא ריבוי שגיאות הכתיב.

לקויי ראייה

הגדלה ממוחשבת - ZOOMTEXT

תוכנה המגדילה את הטקסט במחשב, מאפשרות לבחור את סוג הפונט, צבע הפונט, צבע רקע. מגדיל גם סימני המעקב של העכבר.

ZOOMTEXT

לסיכום התפתחות ההנגשה:

היום בעידן המחשב ניתן לעיוור, לקויי הראייה והדיסלקט לגשת בצורה ממוחשבת ונוחה לכל טקסט בתנאי שהוא מועלה כקובץ אלקטרוני טקסטואלי נגיש.

אז למה רמת ההנגשה כל כך עלובה ?

אם הטכנולוגיה היום מאפשרת נגישות לקובץ אלקטרוני טקסטואלי ומאידך לא ניתן להדפיס ספר HARD COPY (תם עידן סדרי דפוס) ללא קובץ אלקטרוני, כלומר הקבצים האלה ממילא נמצאים אצל המו"לים לצורך הדפסת הספר.

נשאלת השאלה:

למה בכל זאת רמת הנגשת הספרים אינה עולה על 5% והשאלה המשלימה צריכה להיות מה צריך לעשות בארץ כדי לשנות ולהעלות את רמת הנגישות לספרים.

את השאלה הזאת שאלתי את עצמי ואת האחראים להנגשה מיד כאשר ילדי קיבלו את ערכות המחשב שלהם וזה קרה למזלנו מוקדם יחסית, לקראת עלייתם לחטיבת הביניים.

תשובה לא קיבלתי, היום אחרי שנה וחצי של המיזם התשובות והדרכים להנגשה מסיבית ברורים לי.

התשובות לשאלה למה עד היום ההנגשה עדין עומדת על פחות מ 5%

· כדי להנגיש ספרים, עיתונים, ירחונים וחומר כתוב אחר בצורה קלה ויעילה נדרש שיתוף פעולה של ועם המו"לים מתוקף חוק או הסכמה והכרה בצורך.

· הספריה המרכזית לעיוורים בנתניה שהיא הגוף המנגיש המרכזי ועל"ה המסייע לסטודנטים (המנגיש כמות הרבה יותר קטנה) בחרו להנגיש בעיקר על ידי הקלטות אנושיות תוך המנעות משיתוף פעולה עם המו"לים או הבאה לשינוי חקיקתי שיחייב אותם לעזור בהנגשה.

· כפי שכבר ציינתי הקלטה אנושית היא צורת הנגשה מאד יקרה. הנגשה של 1,000 ספרים תעלה כ 10 מליון ₪ כאשר כל תקציב הספריה הוא כ 6 מליון ₪ והנגשה של 1,000 ספרים לא מקדמת אותנו בצורה משמעותית.

· בארץ אין חקיקה המאפשרת הנגשה אלקטרונית וגם החקיקה הקיימת אינה נאכפת. (פירוט בהמשך)

מה צריך לעשות כדי לשנות את המצב

עם תחילת המיזם לפני כשנה וחצי היה לי ברור כי יש לפעול בשני מישורים:

· המישור הציבורי חקיקתי, קרי, יצירת קשר עם מו"לים במטרה לשכנעם לשתף פעולה עם המיזם מתוך ראיה חברתית מוסרית, במקביל להניע חקיקה של חוקים ותקנות שיגדירו בצורה חד משמעית את מחויבותם של המו"לים להנגשה.

· המישור הפרקטי - הוא להראות יתכנות בפועל של ספריה אלקטרונית נושמת וחיה. להראות כמה פשוט וזול תהליך הנגשה זה ועד כמה אינו מעמיס בעלויות את המו"לים ואת המדינה.

המישור הציבורי חקיקתי

תיקון לחוק בארה"ב שהביא למהפכה בהנגשה

כבר בשנת 1996 הוכנס תיקון לחוק זכויות יוצרים (חוק פדראלי) האומר בצורה פשוטה: כל גוף הפועל שלא למטרות רווח יכול להנגיש חומר כתוב ללא צורך באישור מבעלי זכויות היוצרים ובתנאי שאותו גוף דואג שהחומר מונגש אך ורק לאוכלוסיה אליה הוא יועד.

התיקון לחוק בלשונו:

SEC.121. Limitations on exclusive rights: reproduction for blind or other people with disabilities

")a) Notwithstanding the provisions of sections 106 and 710, it is not an infringement of copyright for an authorized entity to reproduce or to distribute copies or phonorecords of a previously published, nondramatic literary work if such copies or phonorecords are reproduced or distributed in specialized formats exclusively for use by blind or other persons with disabilities.

החוק הזה הביא למהפכה של ממש בהנגשה הספרים בארה"ב. כיום מדברים בארה"ב על הנגשה של מליון כותרים. כדי לסבר את האוזן – ארי פוטר הונגש עוד לפני שספר הHARD COPY נמכר בחנויות.

החוק הביא לכך שמו"לים החלו לשתף פעולה עם הגופים המנגישים.

אביא כאן ציטוט דווקא מפי דיסלקט המתאר את המהפכה בחייו בעקבות התיקון הזה לחוק

Ben Foss, a San Francisco man with dyslexia, says having so many more books available is liberating. He compares it to a million more ramps being added throughout a city for a person who uses a wheelchair.

חוק דומה לזה בארץ?

בארץ אין חקיקה דומה.

באיחור של 15 שנים ואחרי נסיונות שיכנוע רבים נאות ח"כ אילן גילאון להירתם לחקיקה כזאת גם אצלנו.

לפני כחצי שנה התקיימה ישיבה בתת ועדה של ועדת הרווחה בהשתתפות נציגי המו"לים ועמותות מנגישות: "אופק לילדנו", הספריה המרכזית בנתניה, על"ה, המרכז לעיוור ועוד.

קצב התקדמות החקיקה הוא איטי ביותר ולידיעתי בכוונת ח"כ אילן גילאון להעלות את התיקון לחוק במושב הבא של הכנסת.

אני בטוח שלתיקון כזה תהיה השפעה דומה לזו שבארה"ב גם בארצנו.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

בארץ חוקק בשנת 1998 חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, מכיון שאיני עו"ד ואף אחד לא ייחס חשיבות לפרשנות שלי לחוק ביקשתי מעו"ד אביגדור פלדמן לכתוב חוות דעת משפטית המפרשת מה היא חובת המו"לים לפי חוק זה, עו"ד אביגדור פלדמן בחוות הדעת שלו (ניתן ורצוי לקרוא את חוות הדעת המשפטית הזאת במלואה, נמצאת בקישור הבא: http://forblindreaders.co.il/feldman-pdf.pdf)

כותב ואני מצטט:

"עקרון השוויון חשוב הוא, חוק שוויון הזדמנויות חוקק כבר בשנת 1998, החוק חוקק לכלל הציבור במדינת ישראל ולפיכך מחייב את כלל החברה הישראלית. אין מדובר אפוא בחוק שמתייחס דווקא לשירותים הציבוריים הניתנים ע"י ממשלת ישראל, אלא לכלל השירותים הציבוריים הניתנים במדינת ישראל הן אלו המסופקים ע"י גופים ציבוריים והן אלו המסופקים ע"י גופים פרטיים שלכאורה חושבים היינו שבהיותם גופיים פרטיים אין אלה מספקים "שירותים ציבוריים" כלשון החוק. ההוצאות לאור בהחלט מספקות שירות ציבורי ועל כן חל עליהן החוק, אשר מחייבן לפעול על פיו ולכבדו."

במילים שלי אומר: כפי שמי שבונה בניין ציבורי חייב בסידורי נגישות, רמפות, מעליות לנכים כך חייבים המו"לים לבנות את הרמפות לספרים אותם הם מוציאים לאור. חובת ההנגשה חלה על המו"לים, החוק מאד ברור בנושא זה. שלא לדבר על החובה החברתית מוסרית וערכית.

החוק הזה אינו מיושם כפי שלא מיושמים ונאכפים חוקי נגישות אחרים. האחריות על אי יישום החוק רובצת לרגלי הממשלה ולרגלי העמותות העוסקות בנגישות ונרתעות מלהסלים את מאבקם על ידי תביעות פרטניות, תביעות ייצוגיות והפגנות מביכות מול מפרי החוק הזה.

שני החוקים הקודמים (תיקון המאפשר הנגשה ללא אישור בעלי זכויות היוצרים) וחוק הנגישות משלימים האחד את השני. חוק אחד מחייב את המו"לים לשתף פעולה והחוק השני מאפשר הנגשה ללא שיתוף פעולה מצידם ובמקביל העמדתם לדין על אי קיום החוק.

חוקי מדינה המחייבים את המו"לים בארה"ב להנגיש ספרי לימוד

החוק אותו ציינתי בתחילת הפרק שהביא למהפכה בהנגשת הספרים בארה"ב אינו מחייב את המו"לים להעביר את הקבצים האלקטרונים של הספרים ולכן תוקנו תקנות במרבית המדינות בארה"ב המחייבות את המו"לים של ספרי הלימוד להעביר את הקבצים האלקטרונים, לדאוג לעדכונם השוטף אחרת לא יאושרו לשימוש בבתי הספר.

לפניכם דוגמא לתקנה כזאת של מדינת קליפורניה:

California Education Code Section 60061

(a) A publisher or manufacturer shall do all of the following:

(7) Provide to the state, at no cost, computer files or other electronic versions of each state-adopted literary title and the right to transcribe, reproduce, modify, and distribute the material in braille, large print if the publisher does not offer a large print edition, recordings, American Sign Language videos for the deaf, or other specialized accessible media exclusively for use by pupils with visual disabilities or other disabilities that prevent use of standard instructional materials. Computer files or other electronic versions of materials adopted shall be provided within 30 days of request by the state as needed for the purposes described in this subdivision as follows:

אני מפנה אתכם לקישור הבא בו אספתי חומר רב בנושא הכולל גם ראיונות בתקשורת http://forblindreaders.co.il/campaign.php

נושא ספרי הלימוד בארץ הוא נושא כאוב ביותר – אין שנה שילדי הלכו לבית הספר כאשר כל הספרים בידיהם. הדבר מכעיס במיוחד לאור העובדה שניתן לפתור את הנושא בחוזר מנכ"ל משרד החינוך הקובע שספר לא יאושר לשימוש במערכת החינוך אלא עם קבלת התחייבות מהמו"ל על נכונותו להעביר לגוף מנגיש את קבצי ספרי הלימוד בדיוק כפי שנעשה בקליפורניה.

באקדמיה הנושא חמור ומורכב אף יותר. הפתרון אליו יפתר במסגרת פתרון כלל הספרים המונגשים.

מה קורה באירופה בתחום זה

בכשליש ממדינות אירופה ישנם חוקים הדומים לחוק האמריקאי.

בשנים האחרונות מתנהל קמפיין של ארגוני העיוורים באירופה בו הם שואפים להביא לחקיקה בפרלמנט האירופאי שיחייב את כלל המדינות השותפות בפרלמנט האירופי.

הכותרת שאימצתי למאמר זה "הרעב" לספרים נלקח מהשם שהם נתנו למאבקם באירופה.

European Blind Union

Press release

Paris, 13 May 2011

Book famine: European Parliament votes its support for a binding “books without borders” treaty

Millions of blind EU citizens face a “book famine” in which only a few per cent of books are converted to “accessible formats” they can read such as braille, large print or audio. EBU has campaigned for some years for an international treaty to help us get better access to books. However, the EU Council and Commission have consistently opposed this.

Yesterday, the European Parliament adopted a report called "Unlocking the potential of cultural and creative industries", making clear its support for our treaty. Article 70 of the report

המישור הפרקטי – אתר הספריה האלקטרונית

קישור לאתר: http://forblindreaders.co.il

אתר בנוי בצורה פשוטה מובנת ונגישה לכולם על כל תכניה

כדי להמחיש את הפוטנציאל הגלום בספרייה האלקטרונית לאנשים עיוורים, לקויי ראייה ודיסלקטים, נעשה סיכום קצר של תפוקות ותשומות של חמישה עשר חודשי פעולתו של האתר.

מה הועלה לאתר – נכון לתאריך 29/06/11

סוג החומר	כמות
ספרים
· ספרים בעברית	502
· ספרים באנגלית	61
· תנ"ך	39
· סה"כ	590
עיתונים – מספר גליונות שהועלו
· ישראל היום	239
· הארץ	185
· JPOST	55
· ידיעות אחרונות	~100
· סה"כ	579
·
ירחונים
· אודיסאה	16
· סיינטיפיק	5
· שבת	20
· סגולה	3
· בר אילן	17
· הספריה החדשה	6
· לאשה	7
· הורים ובריאות	8
· מעריב לנוער	11
· אותיות	91
· סה"כ	184
·
חומרים אחרים
· אגדות – סיפורי עם	800
· בדיחות	300
· חומר לימוד: מאמרים, חומר לבגרויות	200
· משחקים (תשחצים,תשבצי, סודוקו ועוד)	15
· קישורים לאתרים אחרים ותכנים קוליים	200

אם ננסה לכמת את כמות החומר הכתוב שהועלה בפרק זמן זה ביחידות של ספרים נוכל להגיד שהועלו לאתר כ 1,500 ספרים.

כמות זו גדולה יותר מהכמות שהונגשה על ידי כל הספריות המנגישות והמתוקצבות על ידי המדינה גם יחד.

(תקציב ספריות אלה הוא בין 7 ל 8 מליון ₪ לשנה)

סטטיסטיקה של האתר:

· כניסות: כ- 1,500 לחודש

· מספר דפים שנפתחים: כ- 15,000 דפים בחודש

· נפח אינפורמציה: כ- 1 GIGA בחודש (שווה ערך לכ- 1,000 ספרים)

שיתוף פעולה עם מו"לים

עד היום נוצרו שיתופי פעולה עם כ 35 מו"לים חלקם מהמרכזים בארץ כמו:

הקיבוץ המאוחד – ספרית פועלים, כנרת, כתר, אחיאסף, דני ספרים, נהר, עם עובד, כנרת ועוד אחרים.

מרבית המו"לים מעבירים ספרים בצורה סלקטיבית ובקמצנות רבה מה שמעיד על העובדה שחקיקה בנושא היא קריטית גם כאשר יש שיתוף פעולה מצד המו"לים.

ישנם מו"לים מרכזים שמסרבים לקחת חלק במיזם כמו: מודן וידיעות ספרים ואחרים.

הגנות על הספרים – מניעת העתקה והפצה לא חוקיים

מו"לים שהצטרפו למיזם וכאלה שלא הצטרפו הביעו חשש ודאגה לגבי ההגנות על הנכס היקר והמשמעותי ביותר שלהם. תחושות אלה בהחלט מוצדקות.

בארה"ב רמת ההגנות על הספרים המונגשים במידה והן קיימות בכלל מאד מאד חלשות. היה לי ברור שמה שנכון בארה"ב לא בהכרח יספק את המו"לים בארץ, ולכן השקענו מאמצים רבים בנושא ההגנות, האתר עד לפני כחצי שנה היה מוגן ברמה מסויימת שלא סיפקה את כל המו"לים, מאז רמת ההגנה באתר היא אחרת ומקסילית.

מערך ההגנה החדש שמספקת הספרייה האלקטרונית מורכב מכמה מעגלים, כאשר המערך השלם יוצר הגנה מצויינת לספרים שאותם מעבירים המו"לים.

רישום סלקטיבי לאתר

· אין רישום אוטומטי ועצמאי לאתר. הרישום לאתר נעשה אך ורק על ידי מנהל האתר, לאחר שווידא שהנרשם משתייך לאוכלוסיית היעד לה מיועדים הספרים.

בקרה על קבלת הספרים

· אין הורדה עצמאית של הספרים מהאתר. המשתמש פונה למנהל האתר ומבקש ספר.

· במידה שהמבקש אכן רשום באתר הוא יקבל את הספר במייל, בפורמט מוגן ומוגבל, כפי שיפורט בהמשך.

· משמעות הדבר היא שמאגר הספרים למעשה סגור בפני המשתמשים, ואין אליו גישה של גורם חיצוני.

המרכיב המשמעותי ביותר – הגנת DRM על הספרים

· הספרים באתר יישלחו למשתמשים כקובץ WORD עם הגנת DRM מלאה.

· ההגנה מסופקת על-ידי חברה מובילה בארה"ב, אשר בין לקוחותיה נמנים: מוטורולה, פיליפס, טויוטה, סיטרואן, מוציאים לאור וגורמי ביטחון.

· תוכנת ההגנה נבדקה בארץ על ידי שורה ארוכה של אנשי תוכנה, מומחים לאבטחת מידע ומשתמשים רגילים, ביניהם גם עיוורים, ולא נמצא בה כל פגם. כל נסיונות ההעתקה למחשב אחר נכשלו.

· עקרון ההגנה מבוסס על קידוד הקובץ למחשב מסוים ולמשתמש מסוים. אין אפשרות להעתיק את הקובץ למחשב אחר כך שישאר קריא.

· תוכנת ההגנה מאפשרת להגביל את הקובץ לפרק זמן מסוים. כלומר, הקובץ לא ייפתח גם על המחשב המסוים לאחר שיחלוף פרק-הזמן שהוגדר לו. הספרייה מגבילה את משך השימוש בקובץ לשלושה חודשים.

תשומות

· כוח אדם: אופרטיבית, האתר הופעל על ידי אדם אחד שעסק במקביל בהקמת האתר, גיוס מו"לים לקחת חלק במיזם ופעילות לקידום חקיקה בנדון

· המיזם הופעל ללא תקציבי מדינה. מזה כחצי שנה פועל המיזם במסגרת "אופק לילדנו" כאשר השתתפות העמותה בחצי שנה זו הסתכמה בכ – 50,000 ₪ בלבד.

מסקנה:

לאתר כזה בתמיכה ממוסדת ומסודרת וכמובן בשיתוף מו"לים נוספים מתוקף הכרה בנחיצות הנגשה זו או מתוקף חוק, פוטנציאל אדיר היכול לתת מענה לצורכי ההנגשה של אוכלוסיה זו ואחת ולתמיד לפתור את בעית "הרעב" לספרים.

לסיום ברצוני להציג בפניכם שתי פניות למו"לים של גולשות באתר מתוכם תוכלו להבין את ההשלכות שיש למיזם הזה ולצורת הנגשה זו על איכות חייהם של העיוורים, לקויי הראייה והדיסלקטים.

מכתבה של מרגלית טובי למו"לים,

מו"לים יקרים,

שמי מרגלית טובי ואני סופרת ומספרת סיפורים, עיוורת מלידה.

השבוע נזדמנתי לתחנה המרכזית בירושלים ורחב ליבי כשגיליתי חנות ספרים גדולה ממש בכניסה. נכנסתי לחנות. מאות ספרים, חדשים, מזמינים, חגיגיים, ספרים מכל הכיוונים, הושט ידך וגע בם.

ואני עומדת בחנות, ממששת, מרחרחת, מדפדפת ו...זהו. מנגד תראה את הספר ואליו לא תבוא. כמו טנטלוס מהמיתולוגיה היוונית, שבכל פעם שניסה לשתות ממי המעין, נסוגו המים מפניו והוא נשאר צמא. אי-אפשר לקרוא. יצאתי מהחנות מתוסכלת אלא שאז חשבתי לי: לא נורא, באינטרנט, אפשר.

צריך רק להדליק את המחשב ולהיכנס לאתר של שמוליק לדרמן, אתר שבו מופיעים ספרים, עיתונים, תשחצים, והכול נגיש לעיוורים. עוד ספר, ועוד אחד, שירה, עיון, קריאה, ילדים, הושט האצבע וקרא. כולם מחכים לי באתר המופלא של שמוליק לדרמן.

בשביל הדור שלי האינטרנט איננו מובן מאליו. בשבילי כעיוורת, האינטרנט הוא נס גדול. האתר של שמוליק – פלא על פלא.

המיזם הזה הוא מהפכה. הוצאות גדולות ומכובדות כבר לוקחות בו חלק ומאפשרות גישה אל הספרים שהן מוציאות לאור בפורמט מונגש לנו. עלי לציין כי אני עוסקת בכתיבה ומופיעה כמספרת סיפורים. לפני כעשר שנים, הוציאה ספריית פועלים את ספר הילדים שלי "מאה ארנבים בדיוק", ספר ובו ארבע מעשיות עם שעיבדתי.

ככותבת ומספרת סיפורים, עניין זכויות היוצרים וההגנה עליהן הוא בנפשי.

אני מאושרת לספר לכם שהמיזם של שמוליק מאפשר נגישות לספרים תוך הגנה מרבית על זכויות יוצרים.

אנא, מו"לים יקרים, אל תעמדו מנגד. הצטרפו אל האנשים היקרים המאפשרים לנו לקרוא ספר ככל האדם.

אני אם לשני ילדים. עשרות רבות של ספרי ילדים יוצאים לשוק, למה שלא אוכל לבחור ספרים לטעמי ולקרוא לילדי?

היום ביתי אמרה לי: "המורה קראה לנו סיפור מקסים על הדוד אריה ברומניה". אמרתי לה באושר: "רוצה שאקרא לך מהספר הזה? אני יכולה." אני אוכל לקרוא לה כי הוצאת כנרת זמורה ביתן אפשרה, בהסכמת הסופר, להנגיש את ספריו של ינץ לוי ולכלול אותם במיזם החדש.

וזוהי רק ההתחלה. אני בטוחה שלא ירחק היום וכל ספר שיצא לאור בארץ יהיה נגיש לי ולחברי העיוורים, דרך האינטרנט. הטפטוף יהפוך לים של ספרים וזה יקרה בעזרתכם ובזכותכם .

אז איך אומר אריק אינשטין:

"למה לא עכשיו, מה שבטח יבוא מחר?"

בכבוד רב

מרגלית טובי.

מייל נוסף של מרגלית המעיד על חשיבות המיזם

תרשו לי לשתף אתכם בחוויה של שישי אחר-הצהרים:

כבר זמן רב שליבי דואב על כך שמדור הברייל בספריה לעיוורים לפחות בכל הנוגע לספרי ילדים, הוא "על הפנים." אין מבחר, אין ספרים, בקושי רב מצאתי ספר להביא הביתה לקרוא לביתי בת השש וחצי.

כבר השלמתי עם זה וזה כואב לי מאד כאדם שכותב וכל עולמו אהבת הספר.

היום אחרי הצהרים קראתי לילדה את כל "דוד אריה בערבות רומניה". הצמדנו כורסה לשולחן עם המחשב, היא שכבה בה, ביד אחת ליטפתי את פניה האהובות ובשנייה - קראתי לה.

תודה

מרגלית

מכתבה של חמוטל רוזן למו"לים

למו"לים שלום רב,

שמי חמוטל רוזן. אני בת 29, עובדת סוציאלית ומטפלת באמצעות מוזיקה. אני עיוורת מלידה.

מאז תקופת ילדותי הייתי "תולעת ספרים". בלעתי ספרים רבים בתחומים מגוונים. אהבתי להרחיב את ידיעותיי באמצעותם וכן להפליג בעזרתם על כנפי הדמיון אל מחוזות רחוקים, להרגיש עצמי כאחד מהגיבורים. שאלתי ספרים מהספרייה לעיוורים, אך היה עלי להחזירם מייד בתום הקריאה. כך, למעשה, הופקעה ממני הזכות לשוב ולקרוא באותם ספרים. בנוסף, הספרים לא היו זמינים לי לפי רצוני, אלא סדר הגעתם אל הקוראים נקבע בשרירותיות על-ידי עובדי הספרייה. כך קרה, למשל, שהזמנתי ספר מסוים וקיבלתי אותו רק לאחר שנה או יותר, או שלא קיבלתיו כלל.

ככל שגדלתי, התחלתי לשוטט יחד עם חברים בחנויות הספרים. שאפתי אל קרבי ריחות של ספרים חדשים, הסתפקתי בשמיעת הכתוב על גב הספרים, וידעתי שלעולם לא אוכל ליהנות מחוויה שהיא כה בסיסית עבור אדם רואה – רכישת ספר חדש ויכולת לשוב ולקרוא בו קטעים אהובים.

לפני חודשים אחדים הוקם בישראל אתר אינטרנט המנגיש ספרים לעיוורים. שמואל לדרמן, אב לילדים עיוורים, החליט לחולל שינוי בנגישות של ספרים לעיוורים, והצליח לגייס לעזרתו מספר הוצאות לאור אשר מוכנות למסור לו את ספריהן בקבצים שניתן לקרוא דרך המחשב. חשוב לי לציין כי בארצות-הברית מקובל להנגיש ספרים בדרך זו, ואף קיימת חקיקה המסדירה את הזכות הבסיסית של עיוורים ודיסלקטים לקבל ספרים מונגשים. בישראל מדובר במיזם ראשון בסוגו. למעשה זהו האתר היחיד המציע ספרים בעברית בפורמט מתאים לעיוורים ולדיסלקטים.

מאז שהוקם האתר נוספים אליו מדי יום ספרים ועיתונים, והחוויה שחשבתי שלא אטעם ממנה מתחילה לקרום עור וגידים. שמואל לדרמן משתדל להרחיב ולגוון את מאגר הספרים באתר, ולהיענות ככל שניתן לבקשות שלנו, המנויים. ובזכותו – ובזכות המו"לים שהסכימו לסייע – אני יכולה לקרוא ספרים בעזרת התוכנה הקולית ומסך הברייל המותקנים במחשב שלי. לראשונה אני יכולה לקרוא ספרים שעד כה לא חשבתי שאתוודע אליהם, וכן "לדפדף" בספרים אהובים ולשוב אל קטעים נבחרים. מובן שהכניסה לאתר היא רק לאנשים המוכיחים שאינם יכולים לקרוא את הספרים בדרך המקובלת. באתר מותקנות מערכות בקרה אשר עוקבות ברציפות אחר כל ניסיון להעתיק את החומר או להדפיסו.

אף שקיימת בארץ ספרייה לעיוורים, היא מצליחה להנגיש רק חלק קטן מהכותרים היוצאים כיום לאור, מאחר שהיא עושה זאת בעיקר ע"י הקלטה, והתהליך יקר וממושך. ובנוסף, למרות הערכתי למסירות הרבה של הקריינים, אין תחליף לדעתי ליכולת לקרוא את הספרים בעצמי, ולא דרך מתווך של קול אנושי אחר, הקובע את האינטונציה לפי טעמו האישי.

אני פונה אליכם בבקשה היוצאת מן הלב להצטרף ולקחת חלק במיזם המיוחד והנחוץ הזה. בכך תיענו לצורך אמיתי של אנשים רבים, וביניהם מכרים וחברים רבים שלי מכל שכבות הגיל, שהם עיוורים ודיסלקטים.

בברכה,

חמוטל רוזן

תוספות:

הגנת DRM – DIGITAL RIGHTS MANAGEMENT (ניהול זכויות דיגיטלי)

ניהול זכויות דיגיטלי (Digital Rights Management, DRM) הוא מונח כללי לכל סוג של הסדר המאפשר הגבלה ושליטה על הפצה של תוכן בצורתו הדיגיטלית על ידי מפיציו. בדרך כלל, התוכן הוא עבודה המוגנת בזכויות יוצרים הנמצאות בידי המפיץ. (מתוך ויקיפדיה)

רוב ההגנות הקיימות כאשר מפעילים אותם על טקסט מונעות את הנגישות לקוראי המסך שעיוורים לקויי ראייה ודיסלקטים עושים בהם שימוש, לכן היה עלינו למצוא הגנה כזאת שלא תקלקל את הנגישות.

הגופים המנגישים בארה"ב לא עושים שימוש בהגנות כאלה ומשתמשות בהגנות הרבה יותר חלשות. במיזם זה נעשה מאמץ גדול למצוא הגנה כזאת כדי להקל על המו"לים לקחת חלק במיזם ולמרות זאת מו"לים רבים עדין לא משתתפים בו.

קוראים אלקטרונים – טבלטים ואייפונים למינייהם

העולם כולו מתקדם בשנים האחרונות בכיוון של קוראים אלקטרונים.

מה מונע את אוכלוסית היעד אליה אנחנו מכוונים מלעשות שימוש בעזרים אלה?

· מסך מגע – קוראי מסך עושים שימוש במסך מגע המהווה קושי גדול לאוכלוסיה זו, ישנה אפשרות להתגבר על מכשלה זו אך היא דורשת מיומנות אשר למיטב הבנתי ימנע את השימוש בו ממרבית העיוורים לקויי הראייה והדיסלקטים.

· מנוע דיבור – כדי לעשות שימוש באמצעים אלה יש צורך להתקין עליהם מנוע דיבור וקורא מסך אשר בשלב זה למיטב ידיעתי עדין לא פותחו לעבוד על מערכות ההפעלה של מכשירים אלה.

· לא ניתן לחבר אליהם צג ברייל (לפחות לא בשלב הנוכחי)

· עלות – המכשירים האלה בדרך כלל באים בנוסף למחשב ולא במקומו. העלות: המכשיר עצמו יקר - סביבות 2,500 ₪, מנוע קולי – כ 4,000 ₪. קורא מסך – 15,000 ₪. העלויות האלה הן בנוסף לעלויות דומות עבור המחשב.

קצת עלי

לדרמן שמואל – אבא לטל ורועי, בני 22 (שנייהם עיוורים). במקצועי אני מהנדס אלקטרוניקה. אחרי הרבה שנים בחברות היי – טק (מוטורולה, טלרד, קומברס ועוד) החלטתי לפני שנה וחצי להפסיק לעבוד ולהקדיש את זמני לפרויקט אשר ישרת אוכלוסית אנשים נהדרים שכל כך מוכרת מתוקף היותי אב לשני ילדים עיוורים.